#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 1 'פירות מפוזרים וכו' הרי אלו שלו' כמה נקרא מפוזרים? ובמאי עסקינן?	"אי דרך נפילה אפ' טובא נקרא מפוזרים (אלא דהוי יאוש שלא מדעת ולאביי אינו שלו) ואי דרך הינוח לעולם לא יטול.<p dir=""rtl"">רב יצחק אמר שעסקינן במכנשתי דבי דרי קב בד' אמות שיש הרבה טרחא לאוספו לא יבוא לאספו ומפקיר אותם ופחות מכן יבוא לאספם ולא הוי הפקר. </p>"	בבא מציעא כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא. 2 'וכמה אמר רב יצחק קב בד' אמות' אלו דברים הסתפק רב ירמיה (4)?	"חצי קב בשתי אמות. שיש לומר שאין טרחתו מרובה ואינו מפקיר, ומצד שני אינו חשוב. <p dir=""rtl"">שני קבים בח' אמות שטרחתו מרובה אבל יותר חשוב. </p><p dir=""rtl"">קב שומשומים בד' אמות שחשוב יותר אולי לא מפקיר, ומצד שני טרחתו מרובה,</p><p dir=""rtl"">קב תמרי וקב רימוני בד' אמות שאינן חשובים, ומצד שני טרחתם מועטת. וכולם סלקא בתיקו (וע' בהגהות הגר&quot;א שהביא גרסת הרמב&quot;ם שבשומשומים ותמרי ורימוני השאלה היתה על כמה מינים יחד)</p>"	בבא מציעא כא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: כב יאוש שלא מדעת האם הוי יאוש. וכיצד הלכה?	"אם יש סימן, אף שהתיאש אח&quot;כ אין זה יאוש מעיקרו וחייב להחזיר שבאיסורא אתא לידיה. [זוטו של ים וכד' התורה הפיקרתו, ואפ' אומר שלא מתיאש הוי יאוש.] <p dir=""rtl"">דבר שאין בו סימן וכשיודע לו שאבד ממנו ודאי יתיאש רק עכשיו הוא עדיין לא יודע אביי אמר לא הוי יאוש ורבא אמר הוי יאוש. ואיתותב רבא והלכה כאביי.</p>"	בבא מציעא כא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כא: כיצד יישב אביי שסובר שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש את הקושיות: פירות מפוזרים, מעות מפוזרות, עיגולי דבילה וככרות של נחתום, לשונות של ארגמן, מעות בבית הכנסת, מאימתי כל אדם מותרים בלקט, מצא קציעות בדרך וכו' מהרישא, הגנב שנטל מזה ונתן לזה, ירד לתוך שדה חבירו וליקט ותרם, עדהו הטל עליו הרי הוא בכי יותן נגבו אע&quot;פ ששמח אינו בכי יותן. (10)?	"פירות מפוזרים - במכנשתי דבי דרי וכדרב יצחק דהוי אבדה מדעת. <p dir=""rtl"">מעות מפוזרות - כדרב יצחק שאדם עשוי למשמש בכיסו כל שעה.</p><p dir=""rtl"">עיגולי דבילה וככרות של נחתום - אגב דיקירי מידע ידיע. </p><p dir=""rtl"">לשונות של ארגמן - אגב דחשיבי ממשמש בהו.</p><p dir=""rtl"">מעות בבית הכנסת - אמר רב יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה. </p><p dir=""rtl"">מאימתי כל אדם מותרים בלקט - עניים שכאן כבר ראו והתיאשו, ועניים של מקום אחר מעיקרא מתיאשים שיש בו את עניי המקום שילקטו.</p><p dir=""rtl"">מצא קציעות בדרך וכו' מותרות משום גזל - אגב דחשיבי ממשמש בהו.</p><p dir=""rtl"">הגנב שנטל מזה ונתן לזה - גנב בליסטים מזויין. </p><p dir=""rtl"">ירד לתוך שדה חבירו וליקט ותרם - דשויה שליח.</p><p dir=""rtl"">עדהו הטל עליו הרי הוא בכי יותן נגבו אע&quot;פ ששמח אינו בכי יותן - כאן זה דרשה מיוחדת דכתיב יתן וקרינן יותן.</p>"	בבא מציעא כא:		
